אודן

אֹודֶן, אוּדַן, אוּדָן, אוּדְנָאI f. ch. (= h. אֹזֶן, v. Ges. H. Dict. s. v.; √אד, v. אָדַר) ear. Targ. Is. 64:3. Targ. Ps. 18:45 אוּדַן (ed. Vien. אוּדִין?, Ms. אוזן). Targ. Ex. 29:20; a. fr.Y.Sabb.VI, 8c bot. טב לא׳ good for ear-ache; v. Bab. ib. 67a; a. fr.Pl. אוּדְנִין, אֹודְנִין, אוּדְנַיָּא, אוּדְנֵי. Targ. Deut. 29:3; a. fr. (also אֻדְנִין).Snh.106a. Y.Maas. Sh. IV, 55b bot.; Lam. R. to I, 1 (חד כותאי 1), v. next w.